דיטיילינג: מדריך בחלקים / פרק שני – שטיפה וייבוש

החלטנו שהגיע הזמן ללמד את קהל הקוראים שלנו מה זה דיטיילינג ואיך עושים את זה נכון. כתבה שניה במדריך – והפעם, שטיפת וייבוש הרכב האופן נכון.

בשבוע שעבר פתחנו את סדרת כתבות הדיטיילינג במגזין על מנת לחשוף אתכם, קוראי המגזין, למידע הרב הקיים בתחום ולהגישו בעברית באופן נוח ומסודר. בכתבה הקודמת הסברנו את הרעיון הכללי העומד מאחורי המושג דיטיילינג וכן עברנו על מספר מושגי יסוד בסיסיים. בכתבה הזו נעבור על השלב הבסיסי ביותר, שטיפת הרכב וייבושו באופן נכון. שלב זה הוא הקל ביותר ליישום, הזול ביותר מבחינת עלות הכלים והחומרים ומעל הכל – החשוב ביותר לשמירה על צבע הרכב, הן באפקט המיידי והן לאורך הזמן.

דיטיילינג: מדריך בחלקים | צילום: ליאב ארנון
דיטיילינג: מדריך בחלקים | צילום: ליאב ארנון

הסיבה ששלב השטיפה כל כך קריטי לשמירה על הצבע היא משתי סיבות עיקריות. הראשונה והבנלית מביניהן היא העובדה שבזמן השטיפה אנחנו מורידים את מרבית המזהמים הפוגעים בצבע וצורבים את הלכה. צואת יונים, יריקות של עטלפים ופיח הם רק חלק מהדוגמאות של המזהמים היורדים בשטיפה. אבל החלק הזה נכון גם לשטיפה במנהרת השטיפה בתחנת הדלק (בתקווה, שעצם המחשבה על שטיפה כזו תעורר בכם חלחלה עמוקה עד סוף סדרת הכתבות שלנו, כמו לכל חובב דיטיילינג). הסיבה השנייה נוגעת לשמירה על הברק של הצבע. בשטיפה לא נכונה אנחנו פוגעים בלכה ויוצרים שריטות עדינות וסווירלים (הסבר בפרק הראשון) ולמעשה גורמים יותר נזק מאשר תועלת. למעשה, מרבית השריטות והסווירלים נוצרים בשלב השטיפה והייבוש של הרכב וטכניקת שטיפה נכונה תצמצם את הפגיעה בלכה למינימום.

בשלב ראשון נעבור על רשימת הציוד המינימלית לשטיפה: שני דליים, שמפו יעודי לרכב, כפפת/ספוג שטיפה, מגבת מיקרופייבר ומטלית מיקרופייבר. מומלץ להרחיב את היצע המוצרים בכדי לשפר את השטיפה ולהפוך אותה לקלה וטובה יותר עם מכונת שטיפה בלחץ (גרניק), מברשת/כפפה לחישוקים ומגבהה לדלי (גריט גארד).

לשטיפת הרכב קיימות מספר טכניקות המחולקות לפי האמצעים העומדים לרשותכם, אך לכולן מספר חוקים בסיסיים. הראשון והחשוב מכל – עבודה במקום מוצל ועל רכב קריר למגע (רכב שחור שעמד בשמש כל היום לא עונה להגדרה זו). הסיבה לכך היא שאם נעבוד על הרכב כשהוא חם, החומרים השונים יתייבשו מהר על הרכב וישאירו סימנים על הצבע. חוק נוסף הוא עבודה בקווים ישרים, מחלקו העליון של הרכב ומטה. הסיבה לכך היא הורדה יעילה של הלכלוך מהרכב. חוק שלישי הוא שימוש בשמפו יעודי בלבד. זאת מכיוון ששמפו כזה לא פוגע בלכה, בגומיות ובחלקי הפלסטיקה השונים ברכב. לשמפו מספר מדדים המאפיינים אותו. הראשון והבולט מבין המדדים הוא עוצמת השמפו. שמפו חזק מידי יוריד את שכבות ההגנה הקיימות (ווקסים ואוטמי צבע למיניהם) ואילו שמפו חלש מדי יגרור מעבר נוסף על אזורים מלוכלכים יותר. הכל עניין של איזון נכון לפי הצרכים שלכם. בנוסף חשובה יכולת הסיכוך והשמנוניות של השמפו. בכדי לצמצם את יצירת הסווירלים משולבים בשמפו יעודי חומרים התורמים לסיכוך בין הלכה לבין הכפפה, דבר התורם למניעת השריטות והסווירלים. חוק נוסף הוא ההפרדה המוחלטת בין כלים לשטיפת מרכב הרכב לבין הגלגלים – כפפה שנגעה בגללים לא תיגע לאחר מכן ברכב, גם לא לאחר שטיפה. הסיבה לכך היא שאבק הבלמים המצוי על הגלגלים, מכיל חלקיקי מתכת שישרטו את הרכב ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להוציא אותם מהכפפה.

שלב ראשון הוא טכניקת שני הדליים, אשר משותפת לכמעט כל שיטות השטיפה ונסביר אותה ואת ההיגיון מאחוריה בנפרד. בשיטת שני הדליים עושים שימוש, כמה מפתיע, בשני דליים. הדלי הראשון מכיל מים עם שמפו לרכב ואת המגבהה (הגריט גארד) ואילו הדלי השני מכיל מים נקים ומגבהה בלבד. מטרתו של המגבהה היא למנוע מהלכלוך היורד מהכפפה אל הדלי למצוא את דרכו בחזרה אליה ואל הרכב. בזמן השטיפה נטבול את הכפפה הנקייה בדלי עם השמפו ונסבן חלק מסויים ברכב, לדוגמה חצי גג או מכסה המנוע, כעת נטבול את הכפפה בדלי עם המים הנקיים ונסחט אותה מחוץ לדלי. לאחר מכן את הכפפה הנקייה ניתן לטבול שוב בדלי עם השמפו וחוזר חלילה. בשיטה זו אנחנו מונעים מהלכלוך למצוא את דרכו בחזרה אל הרכב וכן שומרים על הכפפה נקייה, כך שלא תשרוט את הרכב בעצמה.

כפי שכבר הסברנו, קיימות מספר שיטות לשטיפת הרכב, וכעת נסביר כיצד לבצע כל אחת מהן, בסדר עדיפות יורד (השיטה האידאלית ראשונה):

במידה ויש לנו גישה לחשמל ולמים זורמים, ויש ברשותנו מכונת שטיפה בלחץ, השיטה הבאה היא האידאלית מבין כולן. נשטוף את הרכב באמצעות מכונת השטיפה במים בלבד בכדי להסיר לכלוך כבד ואבק חופשי, נחבר את אקדח הקצף של מכונת השטיפה ונקציף את הרכב, נמתין כמה דקות לפירוק הלכלוך ובינתיים נשתמש במברשת לחישוקים וננקה בעזרתה את החישוקים והצמיגים. לאחר מכן ניקח דלי אחד עם מים בלבד ואת הכפפה או הספוג ונסבן את הרכב, בקווים ישרים מלמעלה למטה תוך כדי שאנו מקפידים לשטוף את הכפפה מדי פעם בדלי עם המים הנקיים כפי שהוסבר בשיטת שני הדליים. לסיום נשטוף את ההרכב באמצעות מכונת השטיפה בכדי להוריד את שאריות השמפו והלכלוך ונעבור לשלב הייבוש.

במידה ואין לנו מכונת שטיפה או גישה לחשמל אך כן למים זורמים, נעבוד בשיטת שני הדליים הקלאסית והנפוצה ביותר. נשטוף את הרכב באמצעות צינור המים, ננקה את החישוקים והצמיגים באמצעות המברשת הייעודית (מומלץ: בשילוב חומר לניקוי חישוקים) ואז נעבור לשטיפת המרכב בטכניקת שני הדליים כפי שהוסברה קודם לכן. לסיום נשטוף את ההרכב באמצעות צינור המים בכדי להוריד את שאריות השמפו והלכלוך ונעבור לשלב הייבוש.

במידה ואין לנו גישה למים זורמים, נאלץ לוותר על שטיפת הרכב במים לפני הסיבון ונעבוד בשיטת שני הדליים הקלאסית כאשר מראש נכין דלי מים נקיים נוסף, בכדי להסיר את שאריות השמפו והלכלוך לפני שנעבור לשלב הייבוש.

דיטיילינג: מדריך בחלקים | צילום: ליאב ארנון
דיטיילינג: מדריך בחלקים | צילום: ליאב ארנון

הגענו לשלב הייבוש של הרכב. בשלב זה נעשה שימוש במגבת הייבוש שברשותנו, וטכניקת השימוש משתנה לפי סוג המגבת. בעיקרון, קיימים שני סוגים של מגבות מיקרופייבר לייבוש הרכב (את הג’ילדה הישנה כדאי להוציא לגמלאות מכיוון שזו לוכדת את חלקיקי החול והאבק תחתיה ובפעולת הגרירה על הרכב יוצרת שריטות), הסוג הראשון והזול מבין השניים הוא מגבת הוואפל (Waffle) ואילו השני הוא מגבת מיקרופייבר עבה במיוחד. מגבת הוואפל בנויה בצורה כזו שהיא אוגרת בתוכה חלקיקי אבק ולכלוף ומפרידה אותם משטח הפנים של הרכב ובכך מצמצמת את השריטות שנוצרות במהלך הניגוב. את מגבת הוואפל נקפל לארבע ונעבור על הרכב תוך הפיכתה באמצע התהליך. כמו בשטיפה, גם את הייבוש יש לעשות בקווים ישרים ומלמעלה למטה. לאחר שסיימנו לייבש את כל הרכב, ניקח את מטלית המיקרופייבר הרגילה ובעזרתה נעלים את סימני הניגוב ונבריק את שטח הפנים. עם מגבת מיקרופייבר עבה ננגב את הרכב בשיטת ההנחה, משמע, נניח על הרכב, נלחץ עליהן בעדינות עם היד לכל שטחן, נרים אותן ונניח על על המשטח הבא. גם לאחר השימוש במגבות מיקרופייבר עבות צריך לייבש עם מטלית מיקרופייבר רגילה להעלמת סימני הניגוב ולברק מקסימלי.

בכדי לייעל את תהליך הייבוש, לקבלת תוצאות טובות יותר ובכדי לספק עוד סיכוך בין מטילת ההברקה (השנייה) לבין הרכב, מומלץ להוסיף נוזל דיטיילר (Quick Detailer) הייעודי לשלב הייבוש. נוזלי הדיטיילר השונים יספקו כולם סיכוך למטלית ויפחיתו סימני מריחה של המים, וחלקם אף יספקו הגנה וברק נוספים לרכב. ניתן להשיג נוזלי דיטיילר ייעודים למטרה זו, משמע נוזלי דיטיילר עם דגש על ניגוב והברקה, שבנוסף לצמצום החיכוך גם מפרידים את חלקיקי המים ובכך מקלים על הניגוב ומקצרים את תהליך הניגוב עצמו.

שטיפה יבשה

במקור שיטת השטיפה היבשה לא נועדה להחליף את השטיפה הרגילה, אלא שיטה שפותחה בכדי לספק מענה בין שטיפות. אם תשאלו חובב דיטיילינג רציני, הוא לא יאהב את השטיפה היבשה ובטח לא ישתמש בה כדי לשטוף את הרכב אלא רק לטיפול נקודתי או בין שטיפות כשהרכב לא כל כך מלוכלך.

בכדי לשטוף באופן יבש נזדקק ל- 2 מוצרים – תרסיס דיטיילר\תרסיס לניקוי יבש ולמטליות מיקרופייבר. הרעיון פשוט – רסס-נגב. מרססים מעט חומר, מנגבים בעזרת מטלית ראשונה שסופגת את הנוזל והלכלוך ומבריקים בעזרת מטלית שנייה. נוזל הדיטיילר\ניקוי יבש מפרק את הלכלוך, מפריד בין שטח הפנים ללכלוך ומקטין את החיכוך ובכך גם בשיטה זו, הנזק לצבע הוא מינימאלי.

כאמור, שטיפה בשיטת הניקוי היבש רצוי לעשות רק כשאין ברירה ולא ניתן לשטוף את הרכב בשיטת שני הדליים או בין שטיפות. לדוגמה באמצע השבוע כדי לשמור על הרכב נקי. בשיטה זו נשתמש גם בכדי להסיר לשלשת ציפורים באופן נקודתי.

כאמור, ניתן להשתמש בנוזל דיטיילר או בתרסיס לניקוי יבש. שני המוצרים דומים בהרכבם, כאשר נוזל הדיטיילר הוא הבסיס ותרסיס הניקוי היבש הוא בעצם דיטיילר עם דגש על יכולות ניקוי חזקות יותר ולרב מכיל יותר חומרים מפרקי לכלוך ויותר חומרי סיכה מנוזל דיטיילר מסורתי.

אם תקפידו על השלבים המפורטים בפרק זה, רכבכם יישאר נקי ומבריק לאורך זמן. אם תחליטו לקחת רק דבר אחד מסדרת כתבות הדיטיילינג שלנו, אנחנו ממליצים כי תהיה זו השטיפה. הפקידו לשטוף את הרכב אחת לשבוע – שבועיים באופן שהסברנו ותראו את ההבדל. ההשקעה הכלכלית לא גדולה, ואילו ההבדל בתוצאות ניכר ומורגש. בפרק הבא בסדרת הכתבות נעסוק בחומרי ההגנה והברק השונים כמו ווקס ואוטם צבע, אופן היישום שלהם וההבדלים ביניהם. בהמשך סדרת הכתבות נעסוק גם בתיקון פגמים בצבע וניקיון פנים הרכב.

תודה רבה לספקטרה כרום – סדנת צבע על השאלת הרכב והסדנה לצילומים.

תכנים נוספים